מחקרים COVID-19

מחקר ענק של ה"כללית": תופעות הלוואי של מחלת הקורונה חמורות מאלו של החיסון

המחקר, שפורסם ב-NEJM וניתח נתונים אנונינימיים של כשני מיליון מבוטחי הכללית, שופך אור על תופעות הלוואי המשמעותיות של חיסון פייזר ושל מחלת הקורונה. הנה התוצאות

חיסון לקורונה. צילום אוליביה פיטוסי/ פלאש 90

מכון כללית למחקר, בשיתוף עם חוקרים מאוניברסיטת הרווארד, ניתח את מאגר המידע של כללית, אחד ממאגרי המידע המשולבים הגדולים בעולם, על מנת לבחון את בטיחות חיסון פייזר (Pfizer/BioNTech BNT162b2) נגד נגיף הקורונה. המחקר הגדול ביותר בנושא בטיחות חיסון הקורונה, שהתפרסם אמש בכתב העת New England Journal of Medicine, נערך על בסיס ניתוח נתונים אנונימיים של כשני מיליון מטופלי שירותי בריאות כללית, בשונה מעבודות שנעשו עד כה ובדקו את בטיחות החיסון על בסיס דיווח יזום על ידי אנשים מחוסנים, שלוקה בחסר.

זהו המחקר הראשון שבדק מגוון רחב של תופעות לוואי, הן בקרב אנשים שחוסנו והן בקרב אנשים לא מחוסנים שנדבקו בנגיף הקורונה, וזאת כדי לספק את ההקשר הדרוש להבנת ממצאי בטיחות החיסון. הוא התמקד בתופעות לוואי שעלולות להתפתח בטווח הזמן הקצר עד הבינוני לאחר החיסון (עד שישה שבועות ממנת החיסון הראשונה) והן בעלות משמעות קלינית, ולא בסימפטומים מיידיים שכיחים כגון אדמומיות ואי נוחות במקום ההזרקה או חום.

בחלקו הראשון בדק המחקר תופעות לוואי לאחר החיסון והשווה שכיחות של 25 תופעות לוואי פוטנציאליות בין מחוסנים ולא מחוסנים ובחלקו השני בדק תופעות לוואי לאחר הידבקות בנגיף הקורונה והשווה את השכיחות של אותן 25 תופעות לוואי בין אלה שנדבקו בקורונה לאלה שלא נדבקו בקורונה - כולם לא מחוסנים.

במחקר נצפו מעט תופעות לוואי לאחר החיסון לעומת שיעור גבוה של תופעות לוואי חמורות לאחר הידבקות בנגיף הקורונה בקרב לא מחוסנים. באשר לתופעת הלוואי שנקשרה לחיסון - דלקת שריר הלב - נצפו 2.7 מקרים עודפים לכל 100,000 אנשים מחוסנים לעומת 11 מקרים עודפים לכל 100,000 אנשים שנדבקו בנגיף הקורונה ולא היו מחוסנים. תופעות הלוואי דלקת קרום הלב, הפרעות קצב, התקפי לב, שבץ, תסחיף ריאתי, קרישים בוורידים העמוקים ופגיעה חריפה בכליות - נצפו בשיעור גבוה יותר באנשים אשר נדבקו בקורונה, אך לא נמצאו מוגברות לאחר חיסון.

המחקר כלל למעשה שני ניתוחים נפרדים. הראשון, ניתוח תופעות הלוואי של החיסון: 884,828 אנשים מחוסנים בני 16 ומעלה הותאמו בקפידה מול 884,828 אנשים לא מחוסנים בהתבסס על קבוצה נרחבת של תכונות סוציו-דמוגרפיות, גיאוגרפיות ובריאותיות. אנשים אלה חולקו לשתי קבוצות המחקר (מחוסנים ולא מחוסנים) באופן דינמי בהתבסס על מצב החיסון המשתנה שלהם (כך לדוגמה, 235,541 אנשים עברו מקבוצת הלא מחוסנים לקבוצת המחוסנים במהלך המחקר). השיעור של 25 תופעות הלוואי נבדק בקבוצת המחוסנים בששת השבועות לאחר קבלת מנת החיסון הראשונה והשווה לשיעורם בקרב הלא מחוסנים בתקופת מעקב דומה. ניתוח זה החל מ-20 בדצמבר 2020, השקת מבצע החיסונים הלאומי של ישראל ונמשך עד 24 במאי 2021.

תופעות לוואי שנמצאו קשורות לחיסון

בניתוח זה נמצא כי דלקת שריר הלב נמצאה קשורה באופן נדיר לחיסון: רק 2.7 מקרים עודפים לכל 100,000 אנשים מחוסנים. לעומת זאת, בקרב אנשים לא מחוסנים שנדבקו בקורונה נמצאו 11 מקרים עודפים של דלקת שריר הלב לכל 100,000 אנשים.

נפיחות של בלוטות הלימפה (לדוגמה בבית השחי) - תופעת לוואי קלה המהווה חלק מתגובה חיסונית סטנדרטית לחיסון: נמצאו 78 מקרים עודפים לכל 100,000 אנשים.

דלקת התוספתן: נמצא 5 מקרים עודפים לכל 100,000.

שלבקת חוגרת: נמצאו 16 מקרים עודפים לכל 100,000.

תופעות הלוואי של הידבקות בקורונה

בנוסף, נערך ניתוח נפרד של תופעות הלוואי של הידבקות בקורונה וזאת כדי לספק הקשר לממצאי בטיחות החיסונים לעיל ונעשתה הערכה של שיעורי אותן 25 תופעות לוואי בקרב 173,106 אנשים לא מחוסנים אשר נדבקו בנגיף הקורונה (לא מחוסנים), לעומת 173,106 אנשי ביקורת שלא נדבקו בנגיף הקורונה (גם הם לא מחוסנים). ניתוח זה התקיים החל מ-1 במרץ 2020 (תחילת מגיפת הקורונה בישראל) עד ​​24 במאי 2021.

בניתוח זה נמצא כי שיעורים גבוהים של מספר תופעות לוואי חמורות נמצאו לאחר הידבקות בנגיף הקורונה בקרב חולים לא מחוסנים. תופעות לוואי אלה כללו, בין השאר: דלקת שריר הלב: כמפורט לעיל; הפרעות קצב לב - 166 מקרים עודפים ל-100,000; נזק לכליות - 125 מקרים עודפים ל-100,000; דלקת קרום הלב - 11 מקרים עודפים; תסחיף ריאתי - 62 מקרים עודפים; קרישי דם בוורידים העמוקים - 43 מקרים עודפים; אוטם בשריר הלב - 25 מקרים עודפים ל-100,000 ושבץ מוחי - 14 מקרים עודפים לכל 100,000.

כאמור, המחקר התמקד בתופעות לוואי שעלולות להתפתח בטווח הקצר עד הבינוני לאחר החיסון או ההדבקה בנגיף, תופעות בעלות משמעות קלינית. המחקר לא התמקד בסימפטומים מיידיים שכיחים כגון אדמומיות ואי נוחות במקום ההזרקה או חום. סימפטומים שהתרחשו בתוך שישה שבועות מהחיסון (שלושה שבועות לאחר כל מנת חיסון) הוגדרו כתופעת לוואי של החיסון אם הם התרחשו בתדירות גבוהה יותר בקרב הקבוצה המחוסנת בהשוואה לקבוצת הביקורת אשר הותאמה באופן פרטני לכל משתתף על בסיס רשימה נרחבת ביותר של תכונות סוציודמוגרפיות, גיאוגרפיות ובריאותיות, אשר נבחרו פרטנית בהתאם לכל תופעת לוואי נבדקת.

תוצאות מחקר זה, בהובלת החוקרים ד"ר נועם ברדה וד"ר נעה דגן ממכון כללית למחקר, מאמתות ומשלימות את הממצאים שדווחו בעבר של הניסוי הקליני של פייזר/ביונטק אשר כלל 21,720 אנשים מחוסנים והיה מוגבל ביכולתו להעריך באופן מדויק ומקיף את בטיחות החיסונים. גודל המחקר הנוכחי מאפשר הערכה מפורטת יותר של בטיחות החיסון במגוון רחב יותר של תופעות לוואי, לרבות תופעות נדירות יחסית.

לדברי החוקרים, "מחקר זה שופך לראשונה אור על תופעות הלוואי המשמעותיות של חיסון הקורונה. כיוון שמדובר בזיהוי פאסיבי ואוטומטי של כל פנייה לקבלת שירות רפואי, מדובר בהערכות מהימנות מאלו אשר פורסמו עד היום ונבעו מתיעוד פניה אקטיבית לדיווח על תופעות לוואי. המחקר גם מאפשר פרשנות רלוונטית יותר משום שהוא כולל גם תיאור של אותן תופעות לוואי אשר נגרמות מהדבקה טבעית בנגיף הקורונה.

"המחקר מראה שוב עד כמה החיסון בטוח, ועד כמה החלופה של תחלואה טבעית בנגיף הקורונה ללא חיסון מעמידה את האדם בסיכון משמעותי, כבד ושכיח הרבה יותר למחלה נלווית קשה, וכל זאת מעבר לסיכון הישיר עקב מחלת הריאות שגורם נגיף הקורונה וסיבוכיה הקשים".

החוקרים מציינים: "לא מצאנו במחקר זה עדות לשכיחות עודפת לאחר חיסון של אוטם שריר הלב, שבץ מוחי, או הפרעות בקצב הלב, או של הפרעות חמורות בקרישת הדם כמו קרישי דם בוורידים העמוקים או תסחיף ריאתי, אבל כן מצאנו שכיחות עודפת משמעותית של תופעות אלו לאחר תחלואה טבעית בנגיף הקורונה, ללא חיסון".

יוצאת דופן היא דלקת בשריר הלב, אשר אכן נמצאה בשכיחות עודפת בקרב מתחסנים, אולם שכיחותה העודפת לאחר הדבקה בקורונה ללא חיסון גבוהה משמעותית יותר. החוקרים מציינים כי חשוב בנוסף לזכור שממצאים מישראל כבר הדגימו שברוב המכריע של המקרים לאחר חיסון מדובר במחלה לא-קשה, אשר למעט מקרים בודדים לא הותירה נזק שיורי.

פרופ' רן בליצר, ראש מערך החדשנות בכללית ומנהל מכון כללית למחקר: "במצב הקיים כיום, עם שיעורי שיא של תחלואה במדינת ישראל, המחקר מחדד את הצורך של מי שטרם התחסן לעשות זאת בדחיפות, כבחירה מושכלת לאור מידע מחקרי רחב היקף עם 'תו תקן' של העיתון המדעי המוביל בעולם".

ד"ר דורון נצר, ראש אגף רפואה בקהילה, אשר היה שותף למחקר, הוסיף: "מחקר זה מפרט לראשונה את תופעות הלוואי המשמעותיות של חיסון הקורונה. כיוון שמדובר בניתוח מקיף יותר המבוסס על רשומות רפואיות אלקטרוניות, מדובר בהערכות מהימנות יותר מאלו שפורסמו עד היום, שהסתמכו על מערכות דיווח פעיל מרצון".

פרופ' בן רייס, מנהל ה-Predictive Medicine Group בבית החולים לילדים של בוסטון ובית הספר לרפואה של הרווארד, אמר כי "עד כה אחד המניעים העיקריים של הססנות להתחסן היה חוסר מידע בנוגע לתופעות לוואי אפשריות של החיסון. מחקר יסודי זה מספק מידע אמין על בטיחות החיסונים, ואנו מקווים שיעזור לאלה שטרם החליטו לגבי החיסון". הוא הוסיף: "מי שהיסס עד כה להתחסן בשל חששות מתופעות לוואי נדירות - כגון דלקת שריר הלב - צריך להיות מודע לכך שהסיכון לאותה תופעת לוואי גבוה יותר בקרב אנשים לא מחוסנים שנדבקים בנגיף הקורונה".

פרופ' מארק ליפשיץ, מנהל המרכז לדינמיקת מחלות מידבקות ופרופסור בבית הספר לבריאות הציבור ע"ש T.H. Chan באוניברסיטת הרווארד, ציין: "אתגר גדול במחקרי בטיחות חיסון הוא לוודא שהמטופלים אותם אנו משווים על מנת לזהות את תופעות הלוואי דומים במאפייניהם האחרים. זה מאתגר במיוחד בעת מבצע חיסונים המתקדם כה מהר. מסד הנתונים יוצא הדופן של כללית מאפשר לתכנן מחקר הנותן מענה לאתגרים אלה באופן שנוסך ביטחון במהימנות מסקנות המחקר".

המחקר מומן בחלקו על ידי תרומה מאיוון ופרנצ'סקה ברקוביץ' ומשפחתם ונערך על ידי ד"ר נועם ברדה, ד"ר נעה דגן, יתיר בן-שלמה, ד"ר אלדד קפטן, ד"ר ג'ייקוב וקסמן, רעות אוחנה ופרופ' רן בליצר ממכון כללית למחקר, ד"ר דורון נצר מחטיבת הקהילה של שירותי בריאות כללית, פרופ' מיגל הרנן ופרופ' מארק ליפשיץ מבית הספר לבריאות הציבור של אוניברסיטת הרווארד, פרופ' אייזק כהנא מהמחלקה לאינפורמטיקה ביורפואית בבית הספר לרפואה של הרווארד, פרופ' בן רייס מבית החולים לילדים בבוסטון ובית הספר לרפואה של הרווארד.

נושאים קשורים:  תופעות לוואי,  חיסון לקורונה,  חיסון פייזר,  פרופ' רן בליצר,  מחקר ישראלי,  שירות בריאות כללית,  אוניברסיטת הרווארד,  19-COVID,  חדשות,  ד"ר נועם ברדה,  ד"ר נעה דגן
תגובות
אנונימי/ת
27.08.2021, 10:11

אני רק שאלה.
״סימפטומים שהתרחשו בתוך שישה שבועות מהחיסון (שלושה שבועות לאחר כל מנת חיסון) הוגדרו כתופעת לוואי של החיסון אם הם התרחשו בתדירות גבוהה יותר בקרב הקבוצה המחוסנת בהשוואה לקבוצת הביקורת אשר הותאמה באופן פרטני לכל משתתף על בסיס רשימה נרחבת ביותר של תכונות סוציודמוגרפיות, גיאוגרפיות ובריאותיות, אשר נבחרו פרטנית בהתאם לכל תופעת לוואי נבדקת.״

האם השוואה מול קבוצת ביקורת בוצעה גם עבור קבוצת החולים ?

אנונימי/ת
27.08.2021, 16:42

כמה מתוך שני מיליון המחוסנים "חוסנו" עם פלצבו?!

אנונימי/ת
28.08.2021, 17:54

איזה פלצבו? זה לא ניסוי, זה מחקר לאחר שיווק (מה שמוגדר פאזה רביעית)

אנונימי/ת
28.08.2021, 17:59

לא מחייבים אף אחד לקחת גם תרופה שיש לה אישור.
וגם את החיסון אין חובה לקחת. לראיה מעל מיליון לא התחסנו אפילו בחיסון ראשון. זכותם

אנונימי/ת
29.08.2021, 07:55

למה לא מפרסמים את תוצאות המחקר לפי גילאים?
הרי מאושפזי הקורונה הם בעיקר מבוגרים.

30.08.2021, 19:45

זה עלול לקלקל את המסקנות ואפילו להפוך אותן: חפשו אפקט יוּל-סימפסון

01.09.2021, 19:27

בנספח למאמר המקורי יש נתונים לפי חלוקה לפי גיל. אני מניח שהחלוקה לפי גיל אינה משנה את התוצאות. למי שיש ספק יכול לקחת את הנתונים ולעשות ניתוח לפי גיל. מי מעוניין?

אנונימי/ת
29.08.2021, 07:57

המחקר מבוסס על כך שאכן יש מערכת ניתור מסודרת של תופעות הלוואי, לצערינו יש תת דיווח גדול מאוד, רופאים רבים מסרבים להאמין שאכן קרה משהו מהחיסון.
צריך לבדוק שכיחות של מחלות מתחילת החיסונים לעומת שנים עברו

01.09.2021, 19:30

יש תופעת לוואי חדשה לחיסונים, הצבא האפגני קרס בגלל שהם התחסנו לעומת הטאליבן שלא התחסנו...