קורונה בישראל

האם בתי החולים וקופות החולים מוכנים לתחלואת החורף בצל הקורונה?

רוב הטיפול בחולי הקורונה נעשה בתשתיות קיימות ועל ידי הסטת משאבים וכוח אדם למחלקות הייעודיות | כיצד מתכוננת מערכת הבריאות לחורף מאתגר בפני עצמו? נתונים מוועדת הקורונה

"אנו מתבשרים כמעט מדי יום על פינוי וסגירת מחלקות על מנת לאשפז בהם חולים המאובחנים כחולי קורונה". צילום: יוסי זמיר/ פלאש 90

לוועדת הקורונה בכנסת הוצגו אתמול (ג') נתונים והערכות לגבי הציוד הרכש והבינוי במערכת הבריאות לתקופה הקרובה, בדגש על היערכותה לקראת החורף. לדיון הגיעו נציגים של משרד הבריאות שעוסקים בתחומים שונים והם נתבקשו לפרט כיצד מערכת הבריאות, על בתי החולים והקופות, נערכת לחודשי החורף הקרוב.

יו"ר הוועדה, ח"כ ד"ר יפעת שאשא-ביטון, אמרה בפתח הדיון כי "נכון יותר להשקיע במוכנות ובקידום מערכת הבריאות מאשר ללכת לפתרון הקל של סגר הנושא בחובו נזק עצום, כלכלי, חברתי ובריאותי. רוב הטיפול בחולי קורונה נעשה בתשתיות הקיימות של מערכת הבריאות, כאשר זו מסיטה משאבים וכוח אדם בעיקר מהמחלקות הפנימיות למחלקות קורונה ייעודיות, ואין זה מוכיח באמת שנעשתה תוספת יסודית".

ד"ר ורד עזרא, ראש חטיבת הרפואה במשרד הבריאות, מסרה: "עם הגל הראשון הוספנו למערכת הבריאות 600 תקני רפאים ויותר מ-2,000 אחיות. הוספנו כ-10,000 מיטות לחולי קורונה, מהם פעילים כיום כ-1,600 מיטות. 1,200 מכונות הנשמת נוספות יתווספו בקרוב לבתי החולים בנוסף ל-4,000 שקיימות. בהתאם להיכרות עם המחלה, עודכן ושונה אופן ההנשמה".

אורן פרלסמן, ראש תחום תכניות העבודה במשרד הבריאות, מסר: "1.1 מיליארד שקל הוקצו לרפואה בקהילה. סכום נוסף אמור להתקבל מהאוצר בהקדם. כמו כן שמונה מיליארד שקל נוספים הגיעו למערכת הבריאות כשרוב הסכום הזה נועד לתרופות ולמכונות הנשמה".

ציוד הנשמה בחדר מיון. צילום אילוסטרציה

ליאור ברק, מאגף הפיקוח על קופות החולים במשרד הבריאות, ציין כי "הוקצו גם כחצי מיליארד שקל לארבע קופות החולים בגל הראשון בנוסף לציוד מיגון  שנרכשו בשווי של מאות מיליוני שקלים".

ידידיה שרלוב, מאגף הפיקוח על בתי חולים במשרד, דיווח: "הוקצו 890 מיליון שקל לציוד לבתי החולים, כש-80% מהסכום הזה כבר נוצל. 500 מיליון שקל נוספים הוקצו לבתי החולים לתקני רופאים, להערכות להוראות התו הסגול, לטיפול בתיירות מרפא, לכוח אדם במעבדות, לציוד מיגון ולמכונות הנשמה".

רועי רייכר, האחראי על תחום הבריאות באגף התקציבים באוצר, מסר: "בבינוי ובציוד חדש הושקעו עד כה, מתחילת המשבר, 1.3 מיליארד שקל והרוב המוחלט של הכסף כבר הוצא למטרות אלו. בנוסף, כוח האדם - הכולל אלפי תקנים לאחיות, רופאים וכוח עזר - תוקצב בשווי של כ-900 מיליון שקל. 360 מיליוני שקל נוספים הוקצו לרכישת חמישה מיליון מנות חיסוני לשפעת, לכל אוכלוסיות הסיכון בארץ".

ד"ר זאב פלדמן, יו"ר ארגון רופאים המדינה (אר"מ) וסגן יו"ר ההסתדרות הרפואית, אמר בדיון: "המדינה מכינה 4,000 מכונות הנשמה אך אין מי שיפעיל אותן. קל לרכוש ציוד, אך קשה וממושך להכשיר צוות שיפעיל אותו הציוד". ד"ר פלדמן קרא "להסיר חסמים ביורוקרטיים כדי לקלוט עוד רופאים במערכת וכמה שיותר".

פרופ' דוד טנה, יו"ר האיגוד הנויורולוגי, הצביע על "מחסור ברופאים-מומחים בתחום הזה". בבתי החולים בישראל, אמר פרופ' טנה, יש כיום כ-400 מיטות אשפוז נוירולוגיות בלבד, כולל מיטות ביחידות שבץ מוח, בעוד שכמחצית מהחולים הללו, עם תחלואה נוירולוגית חדה, מאושפזים במחלקות פנימית ופעמים קרובות הם בכלל נמצאים במסדרונות בשל המחסור במיטות אשפוז ייעודיות בנוירולוגיה וביחידות לטיפול בשבץ מוחי.

עוד ציין פרופ' טנה: "מתוך כ-19,000 חולים המתאשפזים מדי שנה בשל אירוע מוחי, רק כמחצית זוכים להתאשפז במחלקה נוירולוגית, ופחות מ-20% ביחידת שבץ מוחי ייעודית. מחציתם תופסים מקום, שלא לצורך, במחלקות הפנימיות. החולים הללו אינם זוכים לטיפול הראוי כיוון שאינם מטופלים על ידי צוותים של נוירולוגים ייעודיים. הם תופסים, שלא לצורך, מיטות אשפוז יקרות ערך במחלקות הפנימיות ומסתכנים בזיהומים נרכשים מסכני חיים בהיותם חולים עם תחלואת רקע בסיכון גבוה.

פרופ' דוד טנה, יו"ר איגוד הנוירולוגיה. "בעקבות העומס בחולי הקורונה, נשארים החולים הנוירולוגים כמאושפזים שקופים"

"בחורף הקרוב", הזהיר פרופ' טנה, "המצב צפוי להידרדר עוד יותר, לאור התחזיות לזינוק בתפוסות במחלקות הפנימיות. בהערכה מפוקחת", אמר, "מאחר שאחוז ניכר ממאושפזי הפנימיות יזדקק לתנאי בידוד, יימצאו מרבית המאושפזים בתחלואות מוח חדה, במסדרונות ובמתחמים אחרים בבתי החולים שכלל לא מתאימים להם. בעקבות העומס בחולי הקורונה, נשארים החולים הנוירולוגים כ'מאושפזים שקופים'. משרד הבריאות מדווח על ירידה חדה שחלה במדדי האיכות, בצל הנגיף, ובולטת במיוחד הירידה של 35% באבחון של אירוע מוחי חולף.

"בימים האחרונים", סיפר פרופ' טנה, "נסגרה באחד מבתי החולים במרכז הארץ מחלקה נוירולוגית, כך שבמקום לפתור את הבעיה,  נפגעו שוב חולים נוירולוגים". בהתייחסו לתכנית להוספת מיטות אשפוז כחלק מההיערכות לחורף הקרוב, קרא פרופ' טנה להקצות בדחיפות 300 מיטות לעיבוי מערך המחלקות הנוירולוגיה ויחידות שבץ המוח.

נושאים קשורים:  ועדת הקורונה,  חדשות,  תחלואת חורף,  ד"ר יפעת שאשא-ביטון,  פרופ' דוד טנה,  ד''ר זאב פלדמן,  קורונה,  חיסונים לשפעת,  קופות החולים
תגובות
אנונימי/ת
09.09.2020, 13:47

כל הזמן מנסים לשכנע את הציבור לשים מסכה כראוי כם על פה וגם על אף ודווקא בחזית של תמונה של הצוות שאתם מפרסמים אשת צוות לא מכסה אף !
אחר כך באים בטעות לציבור ?

אנונימי/ת
10.09.2020, 12:43

הערכה מפוכחת ולא מפוקחת

אנונימי/ת
11.09.2020, 09:39

"ד"ר פלדמן קרא "להסיר חסמים ביורוקרטיים כדי לקלוט עוד רופאים במערכת וכמה שיותר"
החסמים הם לא בירוקרטיים אלא הבדלים משמעותיים ברמה המקצועית והרפואית כולל בעייות שפה של חלק המעולים החדשים. יש מדינות בהן ההתמחות איננה אפילו קרובה לנדרש ממומחה שסיים התמחות בישראל.