רשימת הפתוגנים האנדמיים הדורשים פיתוח חיסונים מיידי

ארגון הבריאות העולמי (WHO) פרסם רשימת פתוגנים אנדמיים הדורשים פיתוח חיסונים בדחיפות. מחקר חדש של הארגון שפורסם השבוע ב-eBioMedicine מזהה 17 פתוגנים אנדמיים כבעלי עדיפות עליונה לפיתוח חיסונים חדשים.

המחקר הוא הניסיון העולמי הראשון לדירוג מסודר של פתוגנים אנדמיים על בסיס קריטריונים כמו מידת התחלואה בכל אזור, הסיכון להתפתחות עמידות לאנטיביוטיקה והשפעה חברתית-כלכלית.

הממצאים מחזקים את הצורך הדחוף בפיתוח חיסונים נגד HIV, מלריה ושחפת - שלוש מחלות הגורמות למותם של כמעט 2.5 מיליון בני אדם מדי שנה. בנוסף, המחקר מדגיש את החשיבות בפיתוח חיסונים נגד חיידקים כמו סטרפטוקוקוס מקבוצה A וחיידק קלבסיאלה (Klebsiella pneumoniae), שזוהו כבעלי עדיפות גבוהה בכל האזורים, במיוחד לאור העלייה בעמידותם לאנטיביוטיקה. פתוגן נוסף בראש הרשימה הוא החיידק E.coli.

במחקר, שהתבסס על ניתוח קריטריונים רבים, נמצא כי בחמישה מתוך ששת אזורי WHO, הגורמים שקיבלו את החשיבות הגבוהה ביותר היו "תמותת ילדים מתחת לגיל חמש" ו"תרומה לעמידות לאנטיביוטיקה".

הפתוגנים חולקו לשלוש קבוצות עיקריות: הקבוצה הראשונה כוללת פתוגנים שדורשים מחקר בסיסי לפיתוח חיסון, ביניהם סטרפטוקוקוס מקבוצה A, נגיף הפטיטיס C, איידס (HIV-1) וחיידק קלבסיאלה. הקבוצה השנייה כוללת פתוגנים שיש להם חיסונים אך נדרש פיתוח נוסף. בקבוצה זו נמצאים הציטומגלו-וירוס - נגיף ממשפחת ההרפס שמסוכן במיוחד לעוברים, חיסון מקיף יותר לשפעת וזני הטפיל לישמניה שגורם למחלת שושנת יריחו. בקבוצה השלישית נמצאים פתוגנים שהחיסונים נגדם כבר קרובים לאישור או להמלצות שימוש, כמו נגיף הדנגי ו-RSV.

"החלטות גלובליות על חיסונים חדשים מונעות לעתים קרובות מדי משיקולי החזר השקעה במקום מהחיים שניתן להציל בקהילות הפגיעות ביותר", אמרה ד"ר קייט אובריין, מנהלת מחלקת החיסונים והביולוגיה ב-WHO.

רשימת העדיפויות החדשה תומכת ביעדי תכנית החיסונים לשנת 2030 של ארגון הבריאות העולמי, שמטרתה להבטיח נגישות שוויונית לחיסונים מצילי חיים בכל האזורים. היא מספקת בסיס מבוסס לקביעת סדרי עדיפויות אזוריים וגלובליים למחקר, פיתוח וייצור חיסונים חדשים, ומכוונת אקדמאים, גורמי מימון, יצרנים ומדינות לתחומים שבהם השפעת המחקר והפיתוח תהיה המשמעותית ביותר.