כחמישית מאוכלוסיית ישראל סובלת מתסמינים של הפרעה פוסט טראומטית בעקבות המלחמה. כך עולה ממחקר שנערך כחודש לאחר השבעה באוקטובר בנושא השפעות נפשיות של המלחמה ונגישות לטיפול.
עוד בעניין דומה
על פי הממצאים, שיעור הסובלים מתסמיני הפרעה פוסט טראומטית (PTSD - Post Traumatic Stress Disorder) מעל לסף הקליני עמד בקרב האוכלוסיה היהודית על 15% ובקרב האוכלוסיה הערבית על 12%. זאת, בהשוואה לכ-9% בקרב כלל האוכלוסיה בישראל שסבלו מפוסט טראומה לפני המלחמה.
המחקר שכלל 517 משתתפים, המהווים מדגם מייצג של כלל האוכלוסיה הבוגרת בישראל, נערך על ידי ד"ר יעל ענב וד"ר יעל מאיר מהפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה, יחד עם ד"ר עידו לוריא מהמרכז לבריאות הנפש שלוותה וד"ר נגה שיפמן מהמרכז הרפואי מעייני הישועה.
החוקרים ביקשו למפות את אירועי המלחמה שאליהם ישראלים נחשפו, את מצבם הנפשי ואת הנגישות שלהם לשירותי בריאות הנפש. החוקרים חילקו את רמות החרדה שנמדדו לארבע רמות לפי ספים קליניים מתוקפים: מינימלית, נמוכה, בינונית וחמורה.
בהתייחסות לרמות חרדה נמצא כי 25% מהיהודים ו-20% מהערבים סבלו מרמת חרדה מינימלית; 35% מהיהודים ו-40% מהערבים חוו רמת חרדה נמוכה, שהיא הרמה הנפוצה בקרב שני המגזרים, 20% בקרב האוכלוסיה היהודית ו-25% בקרב האוכלוסיה הערבית סבלו מרמה בינונית של חרדה, ואילו 20% ו-15% מהאוכלוסיה היהודית והערבית בהתאמה סבלו מרמת חרדה גבוהה.
בהתייחסות לנגישות לטיפול עלה מהמחקר כי ליותר ממחצית המשתתפים (53.3% מהמשתתפים באוכלוסיה היהודית ול-56.1% מהמשתתפים באוכלוסיה הערבית) אין אמצעים כלכליים לפנות לטיפול. כרבע מהמשתתפים מקרב האוכלוסיה היהודית וכמחצית מהמשתתפים מהאוכלוסיה הערבית דיווחו כי אינם מקבלים סיוע בגלל מחסור במטפלים באזור מגוריהם.
"העלייה בשיעור הסובלים מפוסט טראומה משמעותה מאות אלפי ישראלים שזקוקים כעת לסיוע. המספר הגדול של אלה שדיווחו שלא קיבלו סיוע בגלל היעדר אמצעים כלכליים או חוסר נגישות מעידה על הצורך בהשקעה ממשלתית מאסיבית על מנת להרחיב את אפשרויות הטיפול לכל מי שזקוק לעזרה נפשית בעקבות המצב", אמרו החוקרות.
גורם עיקרי למצוקה: הדאגה לחטופים
בראש רשימת הגורמים למצוקה, כפי שדירגו המשתתפים, עמדה הדאגה לחטופים. המשתתפים התבקשו להשיב באופן פתוח מה מקור המצוקה שלהם, מבין הסיבות לחרדה ולמצוקה הנפשית.
לאחר הדאגה לחטופים ציינו את הסיבות הבאות כמרכזיות ביותר, לפי הסדר הבא: תחושת אי ודאות, אובדן הכנסות ודאגות כלכליות, דאגה לחיילים/ות ולשלומם והידיעות השוטפות על הרוגים.
היעדר אמצעים כלכליים - חסם מרכזי לקבלת טיפול נפשי
"ממצאי המחקר מצביעים על ההשפעות הנפשיות הקשות והנרחבות של אירועי המלחמה. העלייה במצוקה הפסיכולוגית קשורה בפרט לנושא החטופים וההרוגים, תחושת אי הוודאות הכללית כמו גם הפגיעה הכלכלית. על אף שצפוי כי חלק מתסמיני החרדה יחלפו לאורך זמן, רבים יזדקקו למענה נפשי, ונדרשת הערכות מקיפה של מערכת הבריאות, החינוך והרווחה למתן מענים מתאימים", ציינו החוקרות.
"מערכת הבריאות זקוקה כעת להשקעה מאסיבית על מנת לספק את המענה הנפשי הנדרש לציבור הרחב", הוסיפו החוקרות. "בפרט יש לדאוג למענים לאוכלוסיות רגישות יותר שצפויות להיפגע יותר כמו אנשים שחוו את אירועי הטרור מקו ראשון או שני, או אנשים שחוו אובדן של קרובים, ילדים ונוער, מתמודדים עם קשיים נפשיים או בעלי עבר טראומתי, או אנשים המתמודדים עם קשיים כלכליים שהמלחמה תחריף את קשייהם".
המחקר אף מצביע על הפער בין מי שמעוניינים לקבל עזרה נפשית לבין מי שמקבלים עזרה בפועל. כמות הפונים לעזרה נפשית בקרב החברה הערבית והיהודית דומה: 10% מכלל האוכלוסיה. בקרב האוכלוסיה היהודית, 13% השיבו שלמרות רצונם בעזרה, לא קיבלו אותה ובקרב האוכלוסיה הערבית עמד שיעור המעוניינים בעזרה שלא קיבלו אותה על 32%.
כאמור, כמחצית המשיבים בכל המגזרים העידו שהעדר אמצעים כלכליים מהווה חסם מרכזי לקבלת טיפול נפשי. כמעט כמחצית מהמשיבים בחברה הערבית (46%) טענו כי הסיבה לאי קבלת העזרה היתה מחסור במטפלים באזור מגוריהם, זאת בהשוואה לכרבע מהמשיבים היהודים (24%). סיבה מרכזית נוספת לאי קבלת הסיוע היתה החשש מהסטיגמה החברתית הקשורה לקבלת טיפול נפשי.
"עוד בטרם המלחמה היה מחסור עצום בשירותי בריאות נפש, מערכת שגם בזמנים רגילים נמצאת באי ספיקה, וכעת העומס עליה עצום, הצרכים נרחבים בכל המגזרים ובפרט בקרב קבוצות מיעוט. לאחר המלחמה הפערים האלה גדלו", אמרו החוקרות.
מנגד תיארו המשתתפים גם את גורמי החוסן שלהם: רבים ציינו את הסולידריות והערבות ההדדית בעם, את תחושת השייכות ושותפות הגורל, אמונה ותקווה, עיסוק בהתנדבות ונתינה, קבלת תמיכה מהמשפחה והחברים, גידול ילדים ונכדים, עיסוק בספורט, מוזיקה או טיפול בחיות מחמד, ושמירה על שגרת החיים כגורמי חוסן שעוזרים להם בתקופה קשה זו.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
