מדידת טיטר נוגדני IgG פוליסכרידים קפסולריים נגד פנאומוקוק (אנטי-PnPs), מהווה כלי חשוב בהערכה אימונולוגית של חולים עם חשד להפרעות חסר חיסוני (immunodeficiency disorders – ID), במטרה להפחית את התמותה ולמזער זיהומים חמורים.
עוד בעניין דומה
במסגרת מחקר אשר ממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Medical microbiology and immunology, ביקשו החוקרים לבחון את השינוי ב-IgG anti-PnPs, בעקבות קבלת 3 מנות של חיסון Prevenar®13, למדוד את רמות רכיבי מערכת החיסון, רמות לויקוציטים ונתונים קליניים, וזאת בילדים עם ID.
המחקר נערך במתכונת רטרוספקטיבי. דגימות סרום נאספו לפחות 4 שבועות מקבלת החיסון. לאחר מכן, בוצעה בדיקת אימונוסורבנטית (ELISA) למספר סרוטיפים. 87 ילדים (מתחת לגיל 12) גויסו למחקר. הפרעת כשל חיסוני ראשוני (Primary immunodeficiency disorder - PID), הייתה ההפרעה השכיחה ביותר (45) ואחריה הפרעת כשל חיסוני אפשרית (possible immunodeficiency disorder – POID, N=19), הפרעת כשל חיסוני שניונית (secondary immunodeficiency disorder – SID, N=15) והפרעת כשל חיסוני מעורבת (mixed immunodeficiency disorder – MID, N=8). הגיל החציוני עמד על 3 שנים (1.50-5.33), 65% מהחולים היו בנים.
תוצאות המחקר הדגימו, כי ייצור לקוי של anti-PnPs IgG (טיטר ≤ 50 מ"ג\ל'), זוהה ב-47 חולים (54%), ובייחוד בקבוצת MID, כולם היו תחת טיפול מדכא חיסון. בקרב אלו אשר הגיבו לחיסון PCV13, הממוצע של רמות הלויקוציטים היה גבוה יותר עם הבדל מובהק סטטיסטית בלימפוציטים מסוג Tי(+CD4 + /CD8)י(p = 0.372, p = 0.014) ו-NKי(+CD56 + /CD16) (p = 0.016). חולים שעברו השתלת מח עצם קודמת, נמצאו כבעלי התגובה הגרועה ביותר ל-PCV13.
מתוצאות מחקר זה עולה כי בקרב ילדים עם תסמונת חסר חיסוני ובייחוד בקרב חולי חסר חיסוני משולב, התגובה האימונית לחיסון PCV13 (PREVNAR) הינה לקויה לרוב.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
