חולי טרשת נפוצה (MS) המקבלים טיפולים משני מחלה (DMTs) עשויים לחוות ירידה ביעילותם של חיסונים. במחקר שנערך בארץ, וממצאיו פורסמו בכתב העת 'Journal of neurology', מטרת החוקרים הייתה לבדוק את הקשר בין DMTs שונים ובין הסיכון להתפרצות (breakthrough) של נגיף הקורונה.
עוד בעניין דומה
לצורך כך, החוקרים השתמשו בנתונים מבוססי אוכלוסין משירותי בריאות כללית. חולי MS שטופלו עם DMTs ולא חלו בקורונה היו תחת מעקב מתחילת מבצע החיסונים ההמוני, שהחל בדצמבר 2020. תקופת המעקב הסתיימה בעת הדבקה בנגיף הקורונה, קבלת מנת חיסון שלישית, או עד באוגוסט 2021, תאריך הסיום. החוקרים השתמשו במודלי הסיכונים הפרופורציונליים של קוקס, מרובי משתנים ותלויי-זמן, על מנת להעריך את יחסי הסיכונים להדבקה בנגיף הקורונה כתלות בחיסון, DMT, גיל, מין, מוגבלות ותחלואה נלווית.
במסגרת המחקר השתתפו בסך הכל 2,511 חולי MS אשר טופלו עם DMTs (גיל: 46.2 ± 14.6, 70% נשים, EDSS:י3.0 ± 2.1); 2,123 (84.5%) מתוכם קיבלו 2 מנות חיסון. במודלים מרובי משתנים שכללו את כל חולי ה-MS נמצא כי החיסון היה גורם מגן (יחס הסיכונים, 0.41; P <0.001) מפני הדבקה. במודלים מרובי משתנים שכללו רק חולי MS שחוסנו באופן מלא נמצא כי הטיפול עם קלדריבין, אוקרליזומאב, מודולטורים לקולטן S1P ונטליזומאב נקשרו עם התפרצות של מחלת הקורונה (יחס הסיכונים, 6.1, 4.7, 3.7 ו-3.3; P = 0.004, 0.008, 0.02 ו- 0.05, בהתאמה).
עוד עולה מתוצאות החוקרים כי במודלים מרובי משתנים שכללו הן חולי MS שאינם מחוסנים והן חולים המחוסנים באופן מלא, ובדקו כל DMT בנפרד, נצפתה מגמה מגינה מצד החיסון על פני כלל ה-DMTs (0.09 < יחס הסיכונים < 0.65), למעט קלדריבין (יחס הסיכונים, 1.1). מגמה מגינה זו לא הייתה מובהקת סטטיסטית תחת הטיפול עם אוקרליזומאב, מודולטורים לקולטן S1P, ונטליזומאב. מרבית חולי ה-MS אשר נדבקו בנגיף הקורונה חוו מחלה קלה יחסית. רק 2 חולי MS מחוסנים סבלו ממחלה קשה בעקבות הדבקתם, אך לבסוף החלימו.
לסיכום, חיסוני קורונה מגנים באופן יעיל על חולי טרשת נפוצה. חולים המטופלים עם DMTs בעלי יעילות גבוהה נמצאים בסיכון מוגבר להתפרצות של מחלת הקורונה, אך המחלה הייתה קלה לרוב בחולים אשר חוסנו קודם לכן.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
