מחקרים COVID-19

רק 142 מתוך מעל 5 מיליון ישראלים שחוסנו לקורונה לקו במיוקרדיטיס

שני מחקרים ישראליים רחבי היקף בהקשר לתופעת הלוואי של דלקת בשריר הלב בקרב מחוסנים פורסמו הלילה ב-NEJM: נמצא קשר בין מיוקרדיטיס לחיסון אך שיעור תופעת הלוואי הוא זניח

Myocarditis, דלקת בשריר הלב. אילוסטרציה

שלושה מחקרים על קורונה שנעשו בישראל פורסמו הלילה ב-New England Journal of Medicine. שניים עסקו בתופעת הלוואי דלקת שריר הלב אצל מקבלי החיסון והאחר בדעיכת הנוגדנים.

שני המחקרים שעסקו במיוקרדיטיס, מהנרחבים ביותר שנעשו עד כה בעולם ובוצעו בישראל ופורסמו בחצות (ד') ב-NEJM קבעו כי שיעור תופעת הלוואי של דלקת שריר הלב בקרב מחוסנים כנגד קוביד-19 הוא זניח. במחקר הראשון נותחו הנתונים לגבי יותר מחמישה מיליון ישראלים שחוסנו. תועדו בסך הכל 142 מקרים בלבד. במחקר השני שהתמקד ספציפית במתחסנים שקיבלו את תרכיב החיסון שלהם כמבוטחי ארגון בריאות גדול - שירותי בריאות כללית - נמצא כי רוב המחוסנים שלקו בדלקת זאת היו גברים צעירים ובעיקר שתופעת הלוואי לא פגעה בתפקוד הלב שלהם.

שני המחקרים פורסמו גם על רקע דיווח שהופץ אתמול בתקשורת הבינלאומית לפיו החליטה שוודיה לעצור זמנית את מבצע חיסוני הקורונה לצעירים אצלה, נוכח כמה מקרים של דלקת שריר הלב שאובחנו שם בעקבות קבלת החיסון. העצירה נועדה לשם קבלת יותר נתונים על התופעה.

המחבר הראשון של דו"ח המחקר המקיף והראשון מבין השניים שפורסמו הלילה בהקשר לדלקת שריר הלב הוא פרופ' דרור מבורך מ"הדסה עין כרם", והוא הובל בידי ראשת שירותי בריאות הציבור בישראל ד"ר שרון אלרעי-פרייס, כשלצידם רופאים וחוקרים ממוסדות מחקר ואקדמיה וכן מרכזים רפואיים אחרים בישראל.

המחבר הראשון של המחקר השני, שהתמקד באוכלוסיית מבוטחי ה"כללית" הוא ד"ר גיא ויטברג מ"בילינסון" והוא הובל בידי ראש מערך הלב פרופ' רן קורונובסקי, כשלצידם פרופ' רן בליצר ממכון המחקר של ה"כללית", חוקרים מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, מאוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע, מ"שיבא" וכן מהמחלקה לביו-אינפורמטיקה באוניברסיטת הרווארד בבוסטון.

במחקר שמחברו הראשון הוא פרופ' מבורך נבדקה סוגיית דלקת שריר הלב בקרב כלל המחוסנים בישראל בין דצמבר 2020 למאי 2021. כאן נמצא שהשכיחות של דלקת זאת כתופעת לוואי בעקבות החיסון לקורונה בקרב מחוסנים בני 16 ומעלה היתה נמוכה מאוד עד זניחה. בסך הכל מתוך כ-5.4 מיליון שחוסנו במנה הראשונה וכ-5.1 מיליון מהם גם בשנייה, אותרו בישראל 142 מקרים של דלקת שריר הלב שפרצה בסמיכות לקבלת החיסון וכן שהסיכון הגדול ביותר לחלות בה הוא בקרב בני 19-16.

במסגרת המחקר הזה נבחנו 136 מקרים של מחוסנים שלקו בדלקת ורובם המוחלט לקו בדלקת שריר הלב עם תסמינים קלים בלבד. ברוב המקרים הם אושפזו לזמן קצר והתסמינים חלפו בתוך ימים ספורים. עם זאת, אחד מהחולים הללו מת כתוצאה מסיבוכי הדלקת. מבין החולים, 128 היו גברים ו-18 נשים.

19 מהחולים לקו בדלקת אחרי החיסון הראשון ו-117 אחרי השני. 95 מתוך 117 שחלו אחרי המנה השנייה אושפזו עד שבעה ימים מקבלת החיסון - 86 מהם גברים, 72 מהם בני פחות מ-30. לפי המחקר, מספר מקרי דלקת שריר הלב עלה בהתאם לעלייה במספר המתחסנים. החוקרים כתבו כי הדבר מעיד על הקשר בין החיסון לדלקת.

לפי תוצאות המחקר, העריכו החוקרים כי הסיכון לדלקת שריר הלב בקרב מחוסנים בכל הגילים בישראל הוא אחד ל-26 אלף בקרב גברים ואחד ל-218 אלף בקרב נשים. בנוסף, העריכו החוקרים, כי בקרב בני 19-16, הסיכוי לחלות בדלקת הוא אחד ל-6,637 בקרב נערים מחוסנים ואחת מכל 99,853 נערות מחוסנות.

במחקר הנוסף שפורסם גם הוא ב-NEJM וכאמור נוהל בידי המערך הקרדיולוגי בבית החולים בילינסון ומכון המחקר של ה"כללית", אותרו 54 מטופלים שפיתחו את הדלקת, זאת מתוך 2.5 מיליון מתחסני "כללית". 94% חוסנו בשתי מנות. גם כאן ברוב המוחלט של המקרים שאותרו, המחלה היתה קלה בלבד, ללא השפעות משמעותיות על התפקוד הלבבי.

בדו"ח צוין כי נבדקו מתחסנים מעל גיל 16 שעברו עד 42 יום מהרגע שבו קיבלו את מנת החיסון. מתוך כלל המשתתפים, אותרו 51 גברים ושלוש נשים שלקו בדלקת. נתון זה משקף שכיחות זעומה של 4.12 מקרים ל-100 אלף מחוסנים בקרב גברים ו-0.23 ל-100 אלף בקרב נשים.

לפי תוצאות המחקר, השכיחות הגבוהה ביותר של הדלקת היתה בקרב גברים בני 29-16 - 10.7 מקרים לכל 100 אלף מחוסנים. כאשר נבחנה חומרת דלקת שריר הלב נמצא כי 41 מהחולים שלקו בה פיתחו תסמינים קלים בלבד, ללא עדות לפגיעה בשריר הלב, ואצל 12 נוספים התפתחו תסמינים ברמת חומרה בינונית, עם עדות לפגיעה שאיננה חמורה בשריר הלב. רק חולה אחד לקה בדלקת חריפה שכללה תסמינים קשים ופגיעה חמורה בשריר הלב.

ד"ר גיא ויטברג, קרדיולוג בבית החולים "בילינסון", מסר: "ממצאי המחקר שלנו מראים כי מדובר בתופעת לוואי נדירה יחסית, אפילו בקרב קבוצת האוכלוסיה הנמצאת בסיכון המוגבר ביותר. ברוב המוחלט של המקרים זוהי מחלה קלה שלא משפיעה באופן משמעותי על התפקוד הלבבי בטווח הקצר ולא צפויה להערכתנו להשפיע על בריאות המטופלים בטווח הארוך".

פרופ' קורנובסקי, מנהל המערך לקרדיולוגיה ב"בילינסון" הוסיף: "אלו תוצאות משמעותיות. אנו מקווים כי הנתונים ממחקר זה יאפשרו קבלת החלטות מושכלת לגבי התועלת העצומה והמוכחת מיעילותו הגבוהה של החיסון לשם מניעת תחלואה בנגיף הקורונה על שלל השלכותיה, כולל דלקת חריפה בשריר הלב, לעומת הסיכון הנמוך יחסית לתופעת הלוואי של דלקת זאת.

"ייחודו של מחקר זה נובעת מהערכת ההיארעות מתוך נתונים מלאים של מבצע החיסונים במערכת הבריאות בארץ וזאת בשונה מעבודות שנעשו עד כה והתבססו על סדרות קטנות של מקרים שתועדו בבתי חולים ספציפיים, או על דיווח יזום של בתי חולים שונים שאינם שייכים למערכת בריאות אחודה –  תרחיש שלא אפשר עד כה הערכה אמינה של היארעות תופעת הלוואי הזו", הוסיף.

פרופ' בליצר, מנהל מכון "כללית" למחקר וראש מערך החדשנות בשירותי בריאות כללית, הוסיף: "הממצאים במחקר זה על אודות מהלך תופעת הלוואי ושיעוריה המוגברים בגברים צעירים משלימים את המחקר הקודם שלנו שפורסם באותו כתב עת מקצועי והראה כי בעוד ששיעורן של תופעות לבביות חמורות, לרבות הפרעות קצב ואוטם בשריר הלב, לא עולה בקרב מחוסנים וכן עולה בקרב נדבקים בקורונה, דלקת שריר הלב לאחר חיסון אכן נמצאת בשיעור מוגבר בקרב מתחסנים. כעת במחקר זה ניתן לראות את שיעורי התחלואה בקבוצות הגיל השונות, ואת העובדה שהתפקוד הלבבי לא נפגע לטווח הקצר והבינוני. במחקר הקודם הדגמנו גם את שיעורי התחלואה המוגברים לדלקת שריר הלב לאחר הדבקה בנגיף הקורונה".

נושאים קשורים:  מיוקרדיטיס,  דלקת בשריר הלב,  חיסון לקורונה,  פרופ' רן בליצר,  פרופ' רן קורנובסקי,  מחקר ישראלי,  תופעות לוואי,  19-COVID,  פרופ' דרור מבורך,  חדשות
תגובות
08.10.2021, 12:00

אשמח לדעת למה הכוונה ב״רק״…!?
יש ״רק״ תסמונת זו ו״רק״ תסמונת אחרת, בהרבה מאוד צעירים שהיו בריאים.
גם שרון אלרועי-פרייס אמרה שהיו ״רק״ כך וכך מתים…
האם הרופאים לא נשבעו שלא להזיק!?
את מי משרתת הרפואה היום בישראל!?
אנשים פוחדים להגיע לבתי חולים לטיפול בבעיות רפואיות אחרות, בגלל חוסר אמון של אזרחים ברופאים ובמערכת אותה הם משרתים.
כך, לצערי, אני רואה את הדברים.

אנונימי/ת
08.10.2021, 14:06

רק... איזה מונח עגום, בעיקר כשמדובר ב \"רק\" אנשים צעירים ובריאים , ואני התחסנתי

הייתי מוסיפה לכתבה גם את הסיכוי לדלקת בשריר הלב אצל חולי קורונה (או PIMS)
ואם אפשר, גם מפולג לפי גילאים.

זה יאפשר לראות בצורה ברורה לאיזו קבוצה כדאי להשתייך:
מחוסנים או מחלימים

אנונימי/ת
08.10.2021, 15:31

אני מניח שהחוקרים המלומדים וה-\"הבלתי תלויים\" ספרו גם את מקרי המיוקרדיטיס המוסתר ובלתי מאובחנים וגם את נתוני הנתיחה שלאחר מוות פתאומי (פעם עשינו נתיחות, היום לסירוגין אפשר לעשות MRI post mortem). אבל למה שייעשה?. אין ספק מאמר \"ראוי\" שלא הוזמן על ידי אף גורם רשמי.