החיסון של חברת פייזר יעיל מיד אחרי קבלת הזריקות, אך כנראה שההגנה שהוא מעניק גם דועכת עם הזמן מהר יותר מזה של חיסון "מודרנה". כך עולה ממחקר שנוהל בידי צוות מאוניברסיטת אוקספורד בבריטניה ונעשה ב"מיו קליניק" בארה"ב ועיקריו פורסמו בסוף השבוע שעבר בין השאר ב"פיננשל טיימס" וכן באתר האוניברסיטה.
עוד בעניין דומה
על פי הממצאים, חיסון "פייזר" מאבד כמחצית מיכולת ההגנה שלו לאחר ארבעה חודשים, ואז מגיע בערך לרמת ההגנה שמקנה חיסון "אסטרהזניקה", היורדת באופן מתון יותר. החיסרון של שני החיסונים מבוססי ה-mRNA הוא שהם נכנסים לגוף ומסולקים ממנו מהר מאוד. זאת, בעוד חיסון "אסטרהזניקה", שפותח בשיתוף אוניברסיטת אוקספורד, מבוסס על חלבון הספייק שהולבש על גבי נגיף-נשא המשכפל עצמו בתוך הגוף, התגובה שהוא מקנה דומה כנראה יותר לזו של החיסון הטבעי, אם כי גם הסיכון לחלות בקרב מתחסנים בתרכיב הזה עלול להיות גבוה יותר.
בדיווח נמסר שיעילות חיסון "פייזר" במניעת הדבקה ירדה בין פברואר ליולי ל-42%, בעוד שחיסון "מודרנה" המשיך להיות יעיל במשך אותו פרק זמן ב-76%. עדיין לא ברור האם זו גם התוצאה מול וריאנט הדלתא.
תוצאות ניסויי הבטיחות והיעילות הקליניים רחבי ההיקף שעברו שני תרכיבי החיסון מבוססי mRNA של "פייזר" ו"מודרנה" היו כמעט זהות. אולם, נראה ששינויים קטנים בהרכב, במינון ובתמהיל החומרים שנועדו להוליך את ה-mRNA לתוך התא יכולים להשפיע משמעותית על משך ההגנה שמספק תרכיב החיסון. בתרכיב "מודרנה" כמות גדולה יותר של mRNA ואם כך ייתכן שמנת הבוסטר תשיב לחיסון "פייזר" את רמת היעילות שלו שדועכת עם הזמן.
חברת פייזר מנסה עתה להתאים את תרכיב החיסון שהיא מייצרת גם מול זן דלתא. "אם יתברר שהוא טוב מהקיים", דיווחה גלי וינרב ב"גלובס", תהיה לחברה בעיה עם המלאים הקיימים במחסניה וגם עם אלה שנשלחו כבר למדינות השונות שיבקשו להחליפם בתרכיב החדיש יותר. אם הבוסטר ייתן הגנה מספקת, אפשר יהיה להשתמש במלאים הקיימים".
כמו כן דווח שנמשך הניסוי בחיסון ילדים גילאי 12-5 והתוצאות אמורות להגיע עד סוף השנה. הניסוי נעשה בארה"ב בתרכיב המקורי של "פייזר", אבל נבדקת בו באופן ספציפי גם היעילות מול זן דלתא לאחר שתי מנות.