מחקרים COVID-19

פייזר, מודרנה או אסטרזניקה - איזה חיסון יעיל יותר לאורך זמן?

מחקר שנערך באוניברסיטת אוקספורד וב"מיו קליניק" בחן את ההבדלים בקצב דעיכת ההגנה של כל אחד מהחיסונים הנפוצים. הנה התוצאות

חיסון לקורונה. אילוסטרציה

החיסון של חברת פייזר יעיל מיד אחרי קבלת הזריקות, אך כנראה שההגנה שהוא מעניק גם דועכת עם הזמן מהר יותר מזה של חיסון "מודרנה". כך עולה ממחקר שנוהל בידי צוות מאוניברסיטת אוקספורד בבריטניה ונעשה ב"מיו קליניק" בארה"ב ועיקריו פורסמו בסוף השבוע שעבר בין השאר ב"פיננשל טיימס" וכן באתר האוניברסיטה.

על פי הממצאים, חיסון "פייזר" מאבד כמחצית מיכולת ההגנה שלו לאחר ארבעה חודשים, ואז מגיע בערך לרמת ההגנה שמקנה חיסון "אסטרהזניקה", היורדת באופן מתון יותר. החיסרון של שני החיסונים מבוססי ה-mRNA הוא שהם נכנסים לגוף ומסולקים ממנו מהר מאוד. זאת, בעוד חיסון "אסטרהזניקה", שפותח בשיתוף אוניברסיטת אוקספורד, מבוסס על חלבון הספייק שהולבש על גבי נגיף-נשא המשכפל עצמו בתוך הגוף, התגובה שהוא מקנה דומה כנראה יותר לזו של החיסון הטבעי, אם כי גם הסיכון לחלות בקרב מתחסנים בתרכיב הזה עלול להיות גבוה יותר.

בדיווח נמסר שיעילות חיסון "פייזר" במניעת הדבקה ירדה בין פברואר ליולי ל-42%, בעוד שחיסון "מודרנה" המשיך להיות יעיל  במשך אותו פרק זמן ב-76%. עדיין לא ברור האם זו גם התוצאה מול וריאנט הדלתא.

תוצאות ניסויי הבטיחות והיעילות הקליניים רחבי ההיקף שעברו שני תרכיבי החיסון מבוססי mRNA של "פייזר" ו"מודרנה" היו כמעט זהות. אולם, נראה ששינויים קטנים בהרכב, במינון ובתמהיל החומרים שנועדו להוליך את ה-mRNA לתוך התא יכולים להשפיע משמעותית על משך ההגנה שמספק תרכיב החיסון. בתרכיב "מודרנה" כמות גדולה יותר של mRNA ואם כך ייתכן שמנת הבוסטר תשיב לחיסון "פייזר" את רמת היעילות שלו שדועכת עם הזמן.

חברת פייזר מנסה עתה להתאים את תרכיב החיסון שהיא מייצרת גם מול זן דלתא. "אם יתברר שהוא טוב מהקיים", דיווחה גלי וינרב ב"גלובס", תהיה לחברה בעיה עם המלאים הקיימים במחסניה וגם עם אלה שנשלחו כבר למדינות השונות שיבקשו להחליפם בתרכיב החדיש יותר. אם הבוסטר ייתן הגנה מספקת, אפשר יהיה להשתמש במלאים הקיימים".

כמו כן דווח שנמשך הניסוי בחיסון ילדים גילאי 12-5 והתוצאות אמורות להגיע עד סוף השנה. הניסוי נעשה בארה"ב בתרכיב המקורי של "פייזר", אבל נבדקת בו באופן ספציפי גם היעילות מול זן דלתא לאחר שתי מנות.

נושאים קשורים:  מחקרים,  קורונה,  19-COVID,  חיסון לקורונה,  פייזר,  מודרנה,  אסטרהזניקה,  חיסונים,  וריאנט דלתא,  חדשות
תגובות
אנונימי/ת
23.08.2021, 09:42

צריך לחשב מסלול מחדש-חיסון שנותן הגנה לארבעה חודשים ולוקח לו שבועיים לייצר את הנוגדנים מסכם את ההגנה האפקטיבית בכשלושה וחצי חודשים בלבד.
בנוסף לזה החיסון דולף ולא מקנה הגנה מהדבקה.
וככל הנראה לא יעיל בצורה משמעותית כנגד הוויראנים.
הרי כל שלושה ארבעה חודשים יהיה וויראנט חדש ולוקח לייצר ולשנע את החיסון כנגד הוויראנים כחצי שנה-שנה במקרה הטוב.
הכוונה לחסן שלוש פעמים בשנה???( עלות של מעל מליארד בשנה רק על החיסונים)
לדעתי צריך לחזור לטכנולוגיית החיסונים התיישנה-וירוס מומת
אם איני טועה לחיסון הסיני יש את הטכנולוגיה הישנה

אנונימי/ת
23.08.2021, 09:43

יש מחקר נוסף שמראה שהסיבה בעלייה בתחלואה אצל המחוסנים היא בגלל שהנגיף מתחמק מהנוגדנים ולא בגלל שיש ירידה בנוגדנים.
במילים אחרות החיסון מותאם אלפא בלבד ולא לדלתא -זו הבעייה של טכנולוגיית הmrna היא מאוד מדוייקת

אנונימי/ת
23.08.2021, 19:18

לפי הפרסומים, תוצאות החיסון המומת של המכון הביולוגי לא היו טובות.

התרכיב של אסטרהזניקה אינו מומת, אבל עצם העובדה שיעילותו גבוהה לאורך זמן ממש לא מעידה על יעילות תרכיב מומת.

כמו כן, לתרכיב של פייזר יש הגנה יחסית סבירה נגד מחלה קשה ותמותה גם במחוסנים שחוסנו לפני 6 חודשים ויותר. אפשר לשפר אותה במנה נוספת, אבל אפילו ללא החיסון השלישי רמת ההגנה יחסית ללא מחוסנים היא לא רעה בהשוואה לתרכיבים נגד נגיפי rna אחרים כמו התרכיב לשפעת. זה לא כשלון, גם אם התוצאה אינה מעולה באופן יוצא דופן.

אנונימי/ת
23.08.2021, 21:31

מי אתם שמגיבים כאן הבלים? האפיניות של הנוגדנים ויכולת הנטרול שלהם תלויה הן בספציפיות והן בטייטר. זה משחק בין שניהם. בנוסף, החיסון הישראלי איננו וירוס מומת, אלא וירוס vsv מהונדס גנטית לביטוי חלבון ספייק. החיסון של אסטרה-זניקה הוא אדנווירוס חסר יכולת שכפול.
וירוס מומת שלם שמוחדר לגוף במקום חלבון בודד אכן יכול לייצר רפרטואר נוגדנים רחב יותר שלא מבוסס רק על תגובה כנגד הספייק, אבל לא בטוח שרפרטואר גדול יותר ייתן יעילות גבוהה יותר. זה ספקולטיבי בלבד.

אנונימי/ת
24.08.2021, 09:19

חבורת אנונימיים!!!