מקרה ראשון של וריאנט הקורונה דלתא פלוס התגלה בישראל

הוריאנט המכונה דלתא פלוס שזוהה בהודו באמצע יוני נתגלה השבוע לראשונה בישראל בבדיקה שעברה נוסעת מחוסנת שהגיעה מחו"ל. למשרד הבריאות ידוע כרגע על אדם אחד שבא עימה במגע ונמצא חיובי לנגיף. גם הוא נבדק בריצוף גנטי ועם מי עוד בא במגע. דלתא פלוס, או בסימונו YA1, הוא תת זן של "דלתא" שמתפשט כיום בארץ.

גורמי המקצוע בעולם העוקבים אחרי הופעת הוריאנטים החדשים של נגיף הקורונה הסבירו שזן נגיף זה דומה מאוד ל"דלתא" אבל עדיין לא ברור אם הוא מידבק יותר ובאיזה שיעור.

בגירסת דלתא פלוס של הנגיף חל שינוי בחלבון המעטפת של הנגיף שבאמצעותו הנגיף נצמד לתא של נדבק וחודר לתוכו כדי להשתכפל ולהתרבות. בשלב זה לא ידועה למשרד הבריאות מהי המשמעות הקלינית של הוריאנט החדש.

בסוף יוני מסר משרד הבריאות של הודו שקיים חשש שדלתא פלוס עלול להיות מאופיין בהדבקה מוגברת ובהיצמדות חזקה יותר לקולטני תאי הריאות וחדירה קלה לתוכם וגם יהיה עמיד יותר לנוגדנים שמיוצרים נגדו על ידי המערכת החיסונית.

בהקשר זה אמרה הבוקר (ה') ראש המעבדה לחקר האבולוציה של נגיפים באוניברסיטת תל אביב, ד"ר עדי שטרן לאתר "דבר": "הלחץ לא מוצדק. היו זנים שנשאו את המוטציה הזאת ונעלמו. אין עדות לכך ש'דלתא פלוס' מתפשט יותר מ'דלתא', לא בעולם ולא בארץ. המוטציה המבדילה את 'דלתא פלוס' מדלתא אולי קשורה להתחמקות מנוגדנים ואולי לקצב הדבקה גבוה יותר. עם זאת, היו כבר זנים שנשאו את המוטציה הזאת ונעלמו, אז לא ברור אם יש לכך משמעות".

בתוך כך נמסר כי נוכח התחזיות, לפיהן בעוד כשלושה שבועות ייתכן שמספר המאומתים היומיים החדשים יהיה בין 3,000 ל-4,000, הוחלט שפיקוד העורף, המפעיל את "מפקדת אלון" לחקירות אפידמיולוגיות, ייערך להגדלת כוח האדם שלו העוסק בחקירות אלו מ-400 ל-800 איש וכמו כן יפרוס עוד 50 מתחמי בדיקות בערים שונות וגם במעברי הגבול כדי להגיע ל-100 אלף בדיקות ביום. לשם כך יוקצו עד 70 צוותים ייעודיים.