COVID-19 בישראל

ממצאים מישראל: החיסון מונע תחלואה ומפחית את הסיכון להדביק

ממחקר שנערך במעבדה המרכזית לנגיפים של משרד הבריאות ובמעבדת MyHeritage עולה: החיסון לקורונה מפחית עומס נגיפי בין פי 1.5 ועד פי 20 אצל מי שנמצאו חיוביים לנגיף וחוסנו

חיסון לקורונה. צילום: מרים אליסטר/ פלאש 90

ממצאים ראשוניים של מחקר ישראלי-אמריקאי העלה שהחיסונים לקורונה מפחיתים הדבקה ומונעים משמעותית תחלואה ותמותה. המחקר בוצע במעבדת הקורונה של חברת MyHeritage שהזרוע הישראלית שלה נוטלת חלק בפיענוח בדיקות ה-PCR (מטושים), יחד עם חוקרים אמריקאים.

הצוות מצא כי העומס הנגיפי בגופם של אלה שחוסנו צונח משמעותית בהשוואה לאלה שאינם מחוסנים. כלומר, סיכוי העברת הנגיף באמצעות רסיסי רוק יורד. הידע על העברת מחלות ויראליות טיפתיות שהצטבר מאז תחילת המגיפה העלה שככל שריכוז הנגיפים גבוה יותר, כך עולה סיכוי ההדבקה מאדם לאדם.

צוות המחקר כלל את ד"ר אורנה מור, נטע צוקרמן, דנית אור לוי, אסף יונגר, דביר ארן, יניב ארליך ואלה פטר מהמעבדה המרכזית לנגיפים של משרד הבריאות בתל השומר וגם במעבדת החברה מיי הריטג' בפתח תקוה. הוא בוצע בין 1 בדצמבר 2020 ו-31 בינואר 2021 בקרב אנשים שדגימות המטוש שלהם הועברו למעבדה בחשד למחלת קורונה. נבדקו שתי קבוצות גיל: בני 60 ומעלה ובני 40-60.

עד ל-15 בינואר, לא נמצאו הבדלים מובהקים סטטיסטית בעומס הנגיפי שבין שתי הקבוצות אולם בשבועיים האחרונים של ינואר נראתה צניחה בעומס הנגיפי בקרב בני 60 ומעלה כיוון שהתחסנו עד אז בשתי מנות החיסון, בהשוואה לבני 40-60. שיעור התוצאות החיוביות לנגיף היה נמוך ב-67% לעומת קבוצת הלא מחוסנים.

הערכת החוקרים מממצאים אלה: חיסון הקורונה מפחית עומס נגיפי בין פי 1.5 ועד פי 20 אצל אנשים שנמצאו חיוביים לנגיף וחוסנו. "הממצאים מצביעים על כך שהחיסון חשוב כדי להגן על המחוסן עצמו וגם כדי להפחית הדבקה של אחרים", סיכמו החוקרים.

נושאים קשורים:  חיסון לקורונה,  חדשות,  מחקר,  19-COVID
תגובות

הנחת המוצא של המאמר - שהמחזור שבו נצפה הנגיף ב- PCR, שנמצא ביחס הפוך לעומס הוירלי , משפיע על מידת ההדבקה של הנשא - מעולם לא הוכחה. למעשה, הפרדיגמה השלטת היא שלא כך הוא הדבר, וכל תפיסת ההתמודדות עם המגפה - לרבות מדיניות הבידודים הנרחבת שננקטת, אינה מתבססת כלל על השאלה באיזה מחזור הופיע הנגיף. למעשה, הצעות חוזרות ונשנות של חברי מודל \'הגיון בריא\' לחשוף את השאלה באיזה מחזור PCR הנגיף מאותר , או לחקור את הקשר בין מחזור ה-PCR לבין פרמטרים קליניים כגון גיל, עוצמת הסימפטומים והיכולת להעביר את הנגיף - לא נענו עד עתה.
אילו אכן מחברי המאמר סבורים שמחזור הופעת הנגיף הוא נתון קליני ואפידמיולוגי חשוב (על אף שנתון זה כלל אינו מוכר או מדווח בעולם), אבקש מהם לחשוף בהקדם - מה מחזור ה- PCR של ילדים לעומת מבוגרים, מה מחזור ה- PCR של סימפטומטיים לעומת אסימפטומטיים, מה הקשר בין גיל לבין מחזור ה- PCR, וכו וכו.
בברכה, ד\"ר רעיה ליבוביץ, 10.2.21