פרופ' רוני גמזו, "פרויקטור הקורונה", שהופיע אמש (ג') בתדרוך לתקשורת יחד עם ראש הממשלה, שר הביטחון ושר הבריאות, פירט את תכנית עבודתו לתקופה הקרובה על פי חמישה יסודות: החזרת אמון הציבור במהלכי משרד הבריאות במאבק במגיפה על ידי שקיפות, מקצועיות וענייניות לגבי כל החלטה שתתקבל בדבר התנהגות הציבור; ביצוע יותר בדיקות יומיות - היעד הראשון הוא להגיע ל-60 אלף ביום בתוך חודשיים ובמהלך החורף כאשר תחלואת הקורונה תשתלב בתחלואת השפעת העונתית – עד 100 אלף בדיקות יומיות; הפעלת צה"ל לביצוע החקירות האפידמיולוגיות; הטלת הגבלות דיפרנציאלית בהתאם לשיעורי תחלואה מקומיים בכל ישוב והימנעות מסגר ושינוי בהנחיות שלדעתו אין בהן היגיון.
עוד בעניין דומה
עוד אמר פרופ' גמזו כי בכוונתו להתמקד בהורדת מקדם ההדבקה R אל מתחת ל-1: "כשנביא אותו מתחת ל-1 יחל מיגור התחלואה. אפשר לעשות זאת רק כאשר כל אזרחי ישראל, הממשלה, אני כאחראי על המשימה ומערכת הבריאות יעשו זאת".
גמזו כינה את בסיס התכנית "עריכת חוזה חדש בין מערכת הבריאות והממשלה לבין האזרחים. עקב התערערות האמון, יש עלייה בתחלואה. מצד הממשלה החוזה החדש אומר - שקיפות, מקצועיות, ענייניות ושיתוף. אני האחראי - לא אתן שיהיו כאן הגבלות הפוגעות בכלכלה, שאין בהן היגיון. זה החוזה החדש. מצד האזרחים", אמר גמזו, "אני צריך אמון, התלכדות, ציות להנחיות. חשוב שנתקדם ונציית להנחיות.
"הכי חשוב", לדבריו, "לבצע קטיעה יותר אפקטיבית של שרשרת ההדבקה. מנטילת הבדיקה דרך החקירה ועד לבידוד – התהליך עתה לא מסודר". גמזו התנצל בפני ממשרד הבריאות והסביר: "זו אופרציה ולא רפואה. אני שמח שמערכת הביטחון לקחה את זה על עצמה. הכנסת צה"ל למשימה זאת תביא לקיצור התהליך ולביצוע מהיר שלו". להערכתו, לשם קטיעת שרשרת ההדבקה יכול צה"ל להקים את מערך התחקור האפידמיולוגי בתוך שבועיים והאפקט של משימה זאת יורגש בעוד שלושה-ארבעה שבועות.
"מהאזרחים", ציין והדגיש, "נדרש דבר פשוט: עטיית מסיכה. במדינות שבהן היתה עטיית מסיכה נמוכה, התחלואה גבוהה ולהפך. זה מאמץ אישי קטן שיוביל להישג לאומי אדיר". כמו כן הצביע על הצורך בשמירה על ריחוק חברתי והימנעות מהתקהלויות כדי להשיג ירידה במקדם ההדבקה מתחת ל-0". על פי התכנית, הקריטריונים שייקבעו מעתה יגדירו את מספר האנשים שיכולים לשהות בכל מקום בהתאם לגודלו.
גמזו שב והדגיש את תפקיד בתי החולים במה שהגדיר "ברומטר" על מנת לקבל באורח שוטף תמונת מצב ותחזית לסכנת אי ספיקה של מערכת הבריאות. המטרה היא להיות בקשר רצוף עם מנהלי בתי החולים. "כשאלה יאותתו – ירימו דגל אדום", כניסוחו – "שהם מגיעים לקו האדום מבחינת מספר המאושפזים, לא יהיה מנוס אלא להחמיר בהגבלות".
בדיון שקיים עם ראשי הרשויות המקומיות אמר גמזו כי יאפשר לרשויות שיסומנו כ"ירוקות" אוטונומיה מלאה להפעיל אירועי תרבות; ערים "צהובות" יקבלו תקציב פר-תושב, שמטרתו להפוך את העיר ל"ירוקה" וערים "אדומות" ינוהלו באופן מלא על ידי פיקוד העורף עד שהתחלואה בהן תרד.
כמו כן הודיע שיימשכו איכוני השב"כ ש"עוזרים להכניס אנשים לבידוד 'בזמן אפס'. כרגע אנחנו לא מצליחים לעשות זאת בלעדיהם אבל זה עוזר להקטין בתחלואה. לכן, בינתיים, זה יימשך".
בין המגיבים הראשנים לדברי גמזו אמש היה אל"מ (מיל.) ד"ר ארז ברנבוים, מנכ"ל בית החולים הציבורי אסותא אשדוד, לשעבר קצין רפואה ראשי של חיל האוויר. הוא התייחס לכוונה להעביר סמכויות לידי צה"ל: "סמכויות כן - אחריות לא", אמר ד"ר ברנבוים. "בעת שגרה, אין זה נכון לקיים ערבוב בין המערכת הצבאית לזו האזרחית. ראוי שכל אחת תשמור על עצמאותה.
"עם זאת", אמר, "אין ספק כי אנו נמצאים בנקודת זמן קריטית ועלינו לעשות שימוש במקסימום הכלים העומדים לרשותנו להתמודדות עם נגיף הקורונה. למערכת הצבאית יש יתרונות החסרים במערכת הציבורית ובכלל זאת גמישות ניהולית, כוח אדם זמין ומוגבל פחות, מינימום אילוצים הנוגעים לימים ושעות עבודה וביורוקרטיה פחותה. אבל, לצד חלוקת הסמכות והמשימות, האחריות הכוללת חייבת להישאר בכל עת בידי קברניטי משרד הבריאות", הדגיש מנכ"ל אסותא-אשדוד.