קורונה עולמי

פתרון זמני: חוקרים בארה"ב מציעים חיסון חי מוחלש לפוליו כנגד הקורונה

מנגד חוקרים בישראל, הולנד ואוסטרליה, דיווחו שניסו שימוש בחיסון BCG לשחפת לאותה מטרה, עד שיימצא חיסון ייעודי כנגד COVID-19

חיסון לפוליו בילדים. צילום אילוסטרציה

בעוד העולם מחכה בדריכות לחיסון כנגד נגיף הקורונה, מדענים שונים מציעים להשתמש בתרכיבי חיסון קיימים שנועדו במקורם כנגד מחלות אחרות על מנת להעניק למערכת החיסונית של הגוף עידוד ודחיפה הנדרשת לו עתה ולעכב את ההידבקות והזיהום בנגיף.

הגם שאין זה ברור עדיין אם גישה זאת יכולה לעבוד, ויש מומחים שהם סקפטיים לעצם הרעיון – אחרים, ביניהם גם מישראל, הולנד ואוסטרליה, חוקרים כבר עתה בכיוון הזה: נושא המחקר מתמקד בשאלה האם חיסון BCG לשחפת עשוי לשמש "נקודת זינוק" טובה להפעלת המערכת החיסונית ואז ה-COVID-19 תהיה מחלה פחות קטלנית. בשלב זה, ה-WHO מייעץ בתקיפות כנגד מתן החיסון הזה עד שתוכח האפקטיביות שלו באופן ברור לגבי נגיף הקורונה.

קבוצת מחקר מאוניברסיטת תל אביב פרסמה עוד בחודש שעבר ב-JAMA  מאמר שבו הצביעה על האפשרות להשתמש בחיסון BCG – תרכיב Bacillus Calmette Guerin – שהיה בעבר חלק משגרת חיסוני הילדות בישראל נגד שחפת אבל נתינתו הופסקה לאור השכיחות הנמוכה של מחלת שחפת בארץ.

בשעתו, חיסון BCG ניתן ליילודים ולילדים ממשפחות של עולים חדשים ותושבים שאינם אזרחי ישראל, המגיעים מארצות שבהן שכיחות השחפת גבוהה, ביניהם היו ילדים אזרחי ישראל שנולדו באתיופיה, או לפחות אחד מהוריהם נולד באתיופיה, ללא התייחסות לתקופת הזמן שחלפה מאז עליית ההורים. גם ילדים אזרחי ישראל שנולדו בארצות שבהן שכיחות השחפת גבוהה (למעט אתיופיה), קיבלו את החיסון עד חמש שנים מהגעתם לישראל.

במארס השנה פרסם צוות הולנדי ב-Clinical Trials דיווח דומה של שימוש ב-BCG וצוות אוסטרלי עשה זאת במאי השנה. גם בדיווח מהולנד וגם מאוסטרליה נמסר כי תרכיב BCG ניתן לעובדי מערכת הבריאות במסגרת ניסוי שבוצע בשתי מדינות אלו.

אבל עתה כמה מהשמות היותר ידועים בתחום הוירולוגיה בארה"ב, ביניהם ד"ר רוברט גאלו, מנהל המכון לוירולוגיה של האדם בבית הספר לרפואה באוניברסיטת מרילנד ואחד ממגלי ה-HIV, מפנים את תשומת הלב לחיסון קיים אחר שכדאי לבחון את יעילותו כנגד קורונה: תרכיב החיסון במתן פומי (אוראלי) לנגיף הפוליו.

במאמר שפורסם בסוף השבוע (ו') ב-Science, ד"ר גאלו ועמיתיו בקואליציה בינלאומית של וירולוגים בשם Global Virus Network מתואר הרעיון להשתמש בתרכיב החיסון לפוליו מאחר שייתכן שיש בו פוטנציאל גם כבסיס לחיסון כנגד קורונה. הצוות מבקש מימון ואישור להתחלת ניסוי קליני על מנת לבחון את ההנחה הזאת.

תרכיב החיסון לפוליו שבו מדובר מבוסס על גירסה מוחלשת של נגיף חי. המטרה היא להפעיל תגובה חיסונית נרחבת ומהירה של הגוף כדי לסייע לו להיאבק בפולש הזר עד שהמערכת החיסונית תפתח בעצמה את הנוגדנים הספציפיים. לפי התיאוריה שמציגים החוקרים, דחיפה אימונית זמנית תספק הגנה מפני נגיפים גם כשטרם נמצא החיסון הספציפי למניעה של קורונה, אבל גם כנגד נגיפים מחוללי זיהומים אחרים.

אחד ממחברי הדו"ח ב-Science הוא ד"ר קונסטנטין צ'ומקוב. הוא וחבריו שמו להם למטרה למצוא פתרונות חדישים למניעה והכחדה של מחלות הנגרמות על ידי נגיפים. מחברי הדו"ח הדגישו כי השימוש בחיסון חי מוחלש כולל התרכיב לפוליו לא ישמש פתרון קבע אלא רק זמני, "כדי לקנות זמן עד שיימצא חיסון יעיל וממוקד מטרה כנגד קורונה ויגיע לשוק".

ברור שההגנה שיספק חיסון זמני תדעך עם הזמן אבל יש לכך חשיבות כאשר קיימת התפרצות של מגיפה וזאת כדי לבלום את התפשטות הנגיף. ד"ר צ'ומקוב הסביר ל-NBC שבניגוד לחיסון לשחפת, בתרכיב החיסון לפוליו קיימות כיום שלוש גירסאות פומיות שניתן להשתמש בכל אחת מהן כאשר דועך אפקט הדחף-האימוני (immunity boosting effect) וכך תתאפשר, פוטנציאלית, הארכת ההגנה הזמנית. מחברי הדו"ח הדגישו כי מדובר בהנחה, היפותזה, שמחייבת ניסויים קליניים כדי לאשרה.

יש מדינות שבהן חיסון פוליו פומי ניתן לתינוקות ולא לבגירים, כך שניתן לבחון את הרעיון שמציעים החוקרים כאשר תרכיב החיסון יינתן לבגירים כנגד קורונה.

צ'ומקוב סיפר ל-NBC כי בשנות ה-60 בוצע ברוסיה, ממנה הגיע לארה"ב, ניסוי מבוקר שנמשך שלוש שנים בשימוש בתרכיבי חיסון קיימים כנגד זיהומים מסוימים גם כנגד מחוללי זיהומים נגיפים אחרים. באותו ניסוי, אלה שקיבלו את התרכיב במינונים שהתאימו לבגירים אכן חלה ירידה משמעותית בשיעורי התמותה מהשפעת העונתית ומחלות נשימתיות חמורות אחרות. הדבר נעשה שם לפני שהגיע לשוק חיסון ייעודי כנגד שפעת.

עוד מסר ד"ר צ'ומקוב כי קיימים דיווחים על כך שחיסון כנגד נגיף הפוליו נמצא יעיל כנגד סוג אחר של אותו נגיף שכנגדו, באופן ספציפי, התרכיב לא תוכנן. צ'ומקוב העריך שעלות הכנסת תרכיב חיסון כזה כדי לחסן את כלל אוכלוסיית ארה"ב תסתכם ב-13 מיליון דולר ויחסית זה בהחלט פתרון זול, זמני וטוב כדי לספק מרווח זמן חשוב ומעודד כנגד פנדמיות עתידיות. "תמיד תעמוד לפנינו הדילמה מה לעשות לפחות בתקופת ביניים עד שיפותח חיסון ספציפי כנגד מחלה ספציפית. לכן", אמר צ'ומקוב, "הרעיון שלנו הרבה יותר גדול ונרחב מאשר רק כדי לעצור את הקורונה".

המתנגדים: גישה לא בטוחה

אלא שגם לגבי הרעיון מרחיק הלכת הזה יש מידה לא קטנה של סקפטיות בקרב חוקרים אחרים. אחת מהם היא פרופ' רייצ'ל רופר, מיקרוביולוגית ומומחית לאימונולוגיה מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת קרוליינה המזרחית, שהביעה דאגה ממתן חיסון חי שאיננו ממוקד כנגד COVID-19 משום שהדבר עלול ליצור תחרות בגוף - immunodominance - שבאופן מיידי תעורר את המערכת החיסונית לתגובה כנגד תרכיב החיסון החי עד שלא יישארו לא מספיק משאבים להיאבק בקורונה. "עד שלא נראה תוצאות ניסוי נרחב שיכלול הרבה אנשים, לא נוכל להיות בטוחים בגישה הזאת", הדגישה פרופ' רופר.

פרופ' אדם לאורינג, מיקרוביולוג, אימונולוג ומומחה למחלות זיהומיות באוניברסיטת מישיגן, הצביע על בעיות לוגיסטיות שהרעיון הזה מעלה ואף הביע חשש שמא חיסון הפוליו הפומי לא יהיה מספיק יעיל לדחיפת המערכת החיסונית כפי שמוצע בתיאוריה הנ"ל. כשמדובר באנשים שכבר קיבלו בעברם חיסון לפוליו ולאנשים שאצלם קיימת כבר תגובה אימונית כנגד חיסונים מסוימים, מתן החיסון הנ"ל עלול לעכב את תגובות הנוגדנים שלהם, טעו. "ייתכן שזה רעיון טוב אבל אינני רואה כיצד יצליח. יש כמה ראיות אפידמיולוגיות שהם בגדר סימן שאולי ראוי לבחון את הנושא לעומקו".

נושאים קשורים:  חיסון לפוליו,  חיסונים,  מגיפת הקורונה,  חיסון לשחפת,  תרופה לקורונה,  מחקר,  קורונה,  חדשות
תגובות
 
15.06.2020, 22:09

לא למדו כלום בפרשת התרופות האנטי-מלריות. "יש רק שני דברים אינסופיים: היקום והטיפשות האנושית. לגבי הראשון אני מסופק."

16.06.2020, 12:29

אם איני טועה, המאמר ב JAMA (של הקבוצה הישראלית) טען שאין כל עדות להגנה שמקנה ה BCG מפני קורונה. אם כי בגלל תמותה מאד נמוכה בשתי הקבוצות, המסקנה לא יכלה להיות מובהקת, ואפילו לא קרובה לכך.