זיהום שפעת עונתי עלול לגרום לתחלואה ולתמותה משמעותיים בקרב מקבלי השתלות. במחקר חדש שנערך ב-University Health Network בטורונטו, קנדה, והתפרסם בכתב העת Clinical Infectious Diseases, ביקשו החוקרים להעריך את האפידמיולוגיה של זיהום שפעת סימפטומטי לאחר השתלה ולקבוע את גורמי הסיכון למחלה קשה.

20 מרכזים בארה"ב, קנדה וספרד רשמו באופן פרוספקטיבי מטופלים שעברו השתלות איברים (solid organ transplant, SOT) או השתלות תאי גזע המטופויטיים (hematopoietic stem cell transplant,יHSCT) וחלו בשפעת עם אימות מיקרוביולוגי במשך 5 שנים רצופות (2010-2015). החוקרים אספו נתונים דמוגרפיים, נתונים מיקרוביולוגיים ותוצאות. בדיקות חוזרות עם מטוש נזו-פרינגיאלי נאספו בעת האבחנה ובמהלך 28 ימים, וכן בוצעה בדיקת PCR כמותית עבור influenza A.

616 מטופלים עם שפעת מאומתת נרשמו למחקר (477 SOT,י139 HSCT). אצל 134 מתוך 606 מטופלים (22.1%) הייתה דלקת ריאות בעת ההתייצגות הראשונה. טיפול אנטי-ויראלי ניתן אצל 94.1% מהמטופלים במשך זמן חציוני של 5 ימים (טווח, 1-42 ימים). 66.5% מהמטופלים אושפזו, ו-11% נזקקו לטיפול ביחידה לטיפול נמרץ. קבלת חיסון באותה עונת שפעת נמצאה קשור לירידה בחומרת המחלה, אשר נקבעה לפי הנוכחות של דלקת ריאות (יחס צולב 0.34, רווח סמך 95% של 0.21 – 0.55; P<0.001) ואשפוז ביחידה לטיפול נמרץ (יחס צולב 0.49, רווח סמך 95% של 0.26-0.90; P=0.023). באופן דומה, טיפול אנטי-ויראלי מוקדם (תוך 48 שעות) נמצא קשור לתוצאות משופרות. במטופלים עם influenza A, דלקת ריאות, אשפוז ביחידה לטיפול נמרץ והיעדר קבלת חיסון נמצאו קשורים לעומס נגיפי גבוה יותר בעת ההתייצגות (p=0.18,יp=0.008, p=0.024, בהתאמה).

לאור הממצאים החוקרים מסכמים שחיסון שפעת שנתי וטיפול אנטי-ויראלי מוקדם קשורים להפחתה משמעותית בתחלואה הקשורה לשפעת, ויש צורך במתן דגש על אמצעים אלו כאסטרטגיות לשיפור התוצאות במטופלים שעברו השתלה.

מקור: 

A 5-Year Prospective Multicenter Evaluation of Influenza Infection in Transplant Recipients, Clinical Infectious Diseases, Volume 67, Issue 9, 15 October 2018, Pages 1322–1329, https://doi.org/10.1093/cid/ciy294