חיסון השפעת השגרתי במינון רגיל הינו בעל אימונוגניות תת-מיטבית במושתלי איברים סולידיים (solid organ transplant recipients –SOTR). חיסון שפעת אשר מכיל כמויות גדולות יותר של אנטיגנים יכול לספק אימונוגניות טובה יותר באוכלוסייה זו.
עוד בעניין דומה
החוקרים ביצעו מחקר אקראי, כפול סמיות על מנת להשוות בין הבטיחות והאימונוגניות של חיסון השפעת של שנת 2016-2017 במינון גבוה (high dose-HD; FluzoneHD, Sanofi) וחיסון במינון רגיל (Fluviral, GSK) במבוגרים אשר עברו השתלת איבר סולידי. סרולוגיה לפני החיסון וארבע שבועות אחריו נבדקה על ידי החוקרים.
במחקר השתתפו 172 מטופלים אשר קיבלו את החיסון (84 מינון גבוה ו-77 מינון רגיל) ו-161 מתוכם נכללו באנליזת התוצאות. המרה סרולוגית (seroconversion) לאחד מתוך שלושת האנטיגנים לפחות נמצאה ב-78.6% לעומת 55.8% מהמשתתפים בקבוצת ה-HD לעומת ה-SD בהתאמה (p<0.001). המרה סרולוגית לזנים A/H1N1,יA/H3N2 ו-B נמצאה ב-40.5% לעומת 20.5%, 57.1% לעומת 32.5% ו-58.3% לעומת 41.6% בקבוצות ה-HD ו-SD, בהתאמה (p=0.006, p=0.002, p=0.028, בהתאמה).
טיטר גאומטרי ממוצע לאחר החיסון עבור שלושת הזנים היה גבוה באופן מובהק בקבוצת המינון הגבוה. גורמים עצמאיים אשר נמצאו קשורים עם המרה סרולוגית ללפחות זן אחד של החיסון היו שימוש במינון הגבוה (יחס סיכויים: 3.23; רווח בר-סמך 95%, 1.56-6.67) והשימוש במינון מיקופנולט הקטן מ-2 גרם ביום (יחס סיכויים: 2.76; רווח בר-סמך 95%, 1.12-6.76).
חיסון ה-HD הדגים אימונגניות טובה באופן מובהק סטטיסטית לעומת חיסון ה-SD במושתלי איברים סולידיים וייתכן וזהו החיסון העדיף באוכלוסייה זו.
מקור:
Natori, Y. et al. (2018) Clinical Infectious Disease. 66(11), 1698